מי אני?
ויקיפדיה מגדירה אותי "מקדם טניס", הישג שאני גאה בו מאוד. אך האם זוהי זהות?
בתַּבְּרִיז וברֶזָאִיֶּה, למרות היותי חילוני לגמרי, תמיד הייתי הילד, ואחר כך הנער, היהודי. בטהראן הייתי היהודי שבא מתבריז. בגרמניה הייתי המהגר היהודי האיראני, והוגדרתי בהתחלה באמצעות קשרי המשפחה עלי עם חמי וחמותי, שהיו מעמודי התווך של הקהילה. ביריך הייתי היהודי האיראני שהגיע זה עתה מגרמניה. בארצות הברית שוב הייתי היהודי האיראני שבא מאירופה. בישראל, שבה אני חי ב-23 השנים האחרונות, כבר אין מתייגים אותי כיהודי, כי זו הזהות הרגילה. כאן אני סוף סוף מרגיש שייך. כאן אני בבית.
העבודה על הספר החייתה בעבורי את אירועי העבר, אך גם הציגה לי את חיי ואת משפחתי באור אחר, דרך עיניים אחרות ומזוויות שונות, וכך התפייסתי והשלמתי גם עם החוויות הקשות ביותר.
היא גם עזרה לי להבין מי אני: ששון חקשורי, אדם יחיד במינו, כמו כולם.
אל נא תצריכנו, אדני אלוהינו,
לא לידי מתנת בשר ודם,
ולא לידי הלוואתם.
שלא נבוש ולא ניכלם לעולם ועד.
אני מודה לאלוהים שבשמים, הבורא והמעניק, שפקד עליי לצאת למסע הזה.
באמצעות עידודה העקבי של אשתי היפה גולר,
באמצעות תמיכתו שלא תסולא בפז של ידידי מהנדס הומאיון אברהמי,
ובאמצעות הפרפקציוניזם הבלתי מתפשר של ד"ר תמר עילם גינדין,
הוא הוביל אותי לפרסום הספר שאותו אתם מחזיקים.
הפוסטים בבלוג מבוססים על תרגום הספר לפני עריכה (הערה שתימחק אחרי העריכה)