המטמון היחיד ששווה לחפשו
הוא חבר אמת. ואתה המטמון הטוב ביותר…
ﺗﻨﻬﺎ ﮔﻨﺠﯽ ﮐﻪ ﺟﺴﺘﺠﻮ ﮐﺮدن آن ﺑﻪ زﺣﻤﺘﺶ ﻣﯽ ارزد!
دوﺳﺖ واﻗﻌﯿﺴﺖ و ﺗﻮ ﺑﻬﺘﺮﯾﻦ ﮔﻨﺠﯽ …
בן דודי רחים היה אחד החברים הטובים ביותר שהיו לי אי פעם. כשהיינו ילדים, היינו משחקים בגולות ברחובות ובסמטאות, וכשגדלנו שיחקנו פינג פונג ומשחקי קלפים. אהבה משותפת שחלקנו הייתה לרכיבה על אופניים. הייתי מתחנן בפני אבי שיקנה לי זוג אופניים. כשהתרצה לבסוף וקנה, זו הייתה המתנה הטובה ביותר בעולם! לרוע המזל, יום אחד דרסתי באופניי גברת בצ'אדור. היא החלה לזעוק, ואנשים החלו להתאסף סביבנו. מהר מאוד שמע אבי על כך, ועוד באותו יום הוא לקח גרזן ותקף את אופניי היקרים ללא רחמים, עד שניתץ אותם כליל.
כילד, אהבתי את האקורדיאון והוקסמתי מצליליו. אבי הטוב נטה לי חסד וקנה לי אקורדיאון, ואני למדתי לנגן בו, לאט לאט ובעזרת מורה פרטי. גם בן דודי רחים נדנד לדודי מיכאל עד שהלה קנה לו אקורדיאון, והפכנו לצמד האקורדיוניסטים של המשפחה. היינו בטוחים שאנחנו הכי טובים בעולם!
בעזרת קשרים של בני משפחה וחברים מצאנו זמר צעיר, ואפילו הוזמנו לנגן בתוכנית רדיו! התאמנו כמו משוגעים, כל הזמן, כל יום, ניגנו את הקטע שלנו שוב ושוב, ולבסוף היום הגדול הגיע: נלקחנו לאולפני הרדיו. היינו אמורים לנגן פתיחה קצרה באקורדיאון, ולאחר מכן הזמר היה אמור להצטרף ולשיר. אך אלוהים אדירים, אל תשאלו מה קרה! הזמר התרגש כל כך, שהוא שכח לגמרי את המלים! ניגנו שוב את הפתיחה. ואז שוב, מביטים בשפתיו ומצפים למוצא פיו, אך הבחור נשאר אילם! לקה בחישכון! איבד את קולו! בלע את לשונו! הוא פשוט לא שר. חזרנו הביתה מבוישים, מושפלים וחפויי ראש, וזה היה סוף הקריירה המוסיקלית שלי.
בטהראן, רחים ואני היינו החברים הטובים ביותר. כשעברתי להמבורג ולציריך, הקשר כמעט נותק, אך כשמצאנו את עצמנו שוב במדינה אחת – ישראל – חידשנו את חברותנו כקדם. לקראת סוף חייו היו לרחים בעיות רבות, בריאותיות ואחרות. לבי נשבר כשראיתי אותו נובל ומת מול עיניי, ועשיתי כל שביכולתי כדי לעזור לו. גם בנו עודד בא מהצפון לעזור לאביו בזמנים קשים אלה, וטיפל בו יפה. רחים נפטר מדום לב ב-2013. אזכור אותו תמיד באהבה כחברי הטוב ביותר בילדות ולאורך גיל הנעורים.