כמו כל מיתוס ואגדה, גם לסיפור זה יש יותר מגרסה אחת. הנה זו שסיפרו גולר ופרוויז:
גולר: הייתי בת 14 וגרתי בהמבורג. לכל חברותיי בתיכון היו חברים והן היו מחליפות סיפורים זו עם זו. אבי היה מאוד קשוח, כמובן, ולא הרשה לאף אחת מבנותיו שיהיה לה חבר. החברות שלי בתיכון היו מקניטות אותי ואומרות לי שאין לי חבר כי אני מכוערת.
ששון: הלוואי שכל הנשים בעולם היו מכוערות כאלה!
גולר: בסוף נסעתי עם אמי ואחי פרוויז לטהראן כדי למצוא לי ארוס יהודי נחמד, מנהג נפוץ בקהילה היהודית האיראנית בהמבורג באותו זמן, ודומה מאוד למנהגי אבותינו בתנ"ך. לבחור חתן בעצמך זה מנהג חדש מאוד…
כשהגענו לטהראן, חיכו לנו בשדה התעופה כ-100 אנשים – כל המשפחה הקרובה. כבר לא זכרתי אף אחד מהם, עברו כל כך הרבה שנים! ואז הלכנו לבית דודי נתן. הוא הכין לכבודנו מסיבה גדולה, אבל אני לא הייתי רגילה למסיבות, אז עליתי לקומה השנייה עם הספר שלי והתחלתי לקרוא.
בת דודי אליזבת עלתה להביא אותי, ואמרה: "אבא שלי הכין כזאת מסיבה יפה לכבודך ולכבוד אמא שלך ופרוויז, בואי למטה לרקוד!" אמרתי: "אני מעולם לא רקדתי, אני לא יודעת איך!" והתחלתי לספר לה על הספר שקראתי. הייתי משוגעת על היסטוריה, אז סיפרתי לה על נפוליאון. היא אמרה: "עזבי את נפוליאון המחורבן הזה, הוא לא יברח לך, אבל המסיבה כן. בואי למטה!"
מאז, בכל פעם שאנחנו נפגשות – ואנחנו נפגשות לפחות פעם בשנה – זו הבדיחה הקבועה שלנו: "מה שלום נפוליאון?"
אחרי המסיבה נשארנו בטהראן, והיו לי לפחות 10 מחזרים שרצו להתארס איתי.
ששון: אבל אלוהים עשה שאני אזכה בה!

בעזרת אחיה פרוויז, שסינן את המחזרים יחד עם דודם נתן. וכשאנחנו אומרים שאלוהים היה מעורב, אנחנו מתכוונים לכך! כך מספר לנו פרוויז:
דודי נתן ואני ישבנו בחצר הבית וראיינו את המחזרים של אחותי. בזמן שדנו ביתרונות ובחסרונות של כל אחד, הדלת נפתחה וששון עמד בפתח. השמש הייתה בדיוק מאחוריו, וזה נראה כאילו יש לו הילה של זוהר אלוהי. מיד ידענו שהוא האחד.

גולר: לי היה אסור לדבר ישירות עם המחזרים או לפתוח את הדלת כאשר מישהו מהם צלצל.
יום אחד, כשצלצל פעמון הדלת, אמר לי דוד נתן: "גולר, לכי לפתוח את הדלת." הופתעתי מאוד שלא רק מרשים לי אלא אשכארא מבקשים ממני לפתוח את הדלת! וכשפתחתי אותה, עמד שם ששון. הוא מצא חן בעיניי מהרגע הראשון. שאלתי את אמי, את דודי ואת אחי מה הם חושבים על ששון, ודעתם הייתה חיובית מאוד. אני הייתי בת 14 ולא ידעתי הרבה, אבל שמחתי מאוד שהוא זה שנבחר בעבורי.
הגרסה העברית מעובדת מתוך הגרסה הבלתי ערוכה של הספר העברי. הפוסטים יתעדכנו אחרי עריכת הספר.